הכל על פריקות כתף
מפרק הכתף הוא הגמיש ביותר בגוף האדם, בעל התנועות הגדולות ביותר, אך יתרון זה מהווה גם חסרון כי הוא נוטה לפריקות יותר מאשר מפרקים אחרים.
פריקה מלאה נוצרת כאשר ראש עצם הזרוע יוצא לחלוטין מהגלנויד (מכתש בו הוא נמצא), תת פריקה של המפרק נוצרת כאשר היציאה היא חלקית בלבד.
אנו מבדילים בין פריקה טראומטית הנוצרת מחבלה משמעותית לכתף, ובין פריקה שאינה טראומטית, כאשר למשל תנועה לא טובה בכתף גורמת לכתף לפרוק.
פריקות מהסוג השני מתרחשות בכתפיים שמוגדרות כלא יציבות מסיבות שונות ולא בכתף בריאה.
קיימות פריקות כתף קדמיות, אחוריות ותחתונות, השכיחה היא הקדמית.
סימנים לפריקה טראומטית כוללים:
כאב חד, נפיחות ודפורמציה בכתף, לעתים נימול ביד.
אבחנה: ע"י בדיקת רופא שנזקק בד"כ גם לצילום כדי לראות כוון הפריקה ולודא שאין שבר בנוסף.
טיפול
בהרדמה מקומית, טשטוש או הרדמה כללית, הרופא יבצע מניפולציה לזרוע ויחזיר את ראש עצם הזרוע למקום.
לאחר השחזור היד צפויה להיות במתלה למשך 3-4 שבועות, שלאחריהם החולה מופנה לטיפול פיזיותרפי, כדי לחזור לטווחי תנועה מלאים, וכדי לעזור למנוע פריקות נוספות.
בכל מקרה בצעירים יש סכוי משמעותי של פריקות חוזרות. לפי סדרות שונות סיכוי זה נע בין 30% ל-90%.
אם הכתף פורקת פעם שניה לאחר פריקה ראשונה חבלתית, בחולה צעיר, קיימת אינדיקציה לתיקון ניתוחי של הכתף כדי למנוע פריקות נוספות. תיקון זה נעשה בד"כ כתיקון ארתרוסקופי ללא צורך בחתך משמעותי. במקרים מיוחדים אנו מנתחים כבר לאחר פריקה ראשונה.
